היחס לחיי
המשפחה משתנה מאד מתרבות לתרבות. אמירה המבטאת יותר מכל את השוני הזה היא
"פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה". אמר פעם המחזאי ג'ון פאטריק, ואין
אמירה קולעת מזאת לתאר את היחס השונה במקומות שונים לכל הנושא של ליווי על צורותיו
השונות.
ליווי כמחזק חיי משפחה:
זוגיות
הינה דבר מתיש, את זה יכול להגיד כל גבר נשוי באשר הוא. ואולם הדבר איננו אומר
שכדאי או צריך לקום יום אחד ולפרק את התא המשפחתי. בכל תרבות שהיא, גם במזרח וגם
במערב, התא המשפחתי והקשר המשפחתי הוא החשוב ביותר. מה שמסביב, זהו בעצם מה שמשנה.
לא אחת
קרה שתא משפחתי התפרק מסיבות שהיו יכולות להימנע, ודברים היו יכולים להיות אחרת.
אחד הצדדים, בדרך כלל הגבר, איבד עניין בבת הזוג שלו ולא היה יכול עוד להמשיך את
חייו במחיצתה. הדבר נבע מכך שהוא מעוניין בחוויות חדשות, ריגושים חדשים או עניין
חדש לחייו. ואולם האווירה התרבותית שבתוכה הוא חי יצרה קשר ברור בין חיפוש ריגושים
שלא במסגרת המשפחתית לבין החובה לפרק את התא המשפחתי. ריגושים = פירוק המשפחה, הא
בהא תליה
אבל הדבר
לא חייב להיות כך. ניתן בהחלט לחפש ולמצוא עניין וריגוש, ושירותי ליווי יכולים
בהחלט לספק את הסחורה בעניין. יחד עם זאת, ניתן ואפילו רצוי לשמור על התא המשפחתי.
ההיפך הוא הנכון. לא רק שריגושים אינם צריכים לגרום לפירוק המשפחה, שירותי ליווימהימנים ומקצועיים יכולים רק להוסיף קצת פלפל ומלח לשגרה של חיי הנישואין.
מציאת
ריגושים בצורת ליווי מקצועי, איכותי ומהימן מונע ממי שמצא את הריגוש הזה מלעשות
שטויות שאחרי שעשה אותן לא תהיה למעשיו כפרה: מציאת מאהבת קבועה עשויה לעלות לו
הרבה יותר יקר מכל צריכה של שירותי ליווי שהן. הוצאות ה"תחזוקה" של קשר
רומנטי, בייחוד אם הוא איננו ממש גלוי, הן רבות. צריכים לשכור או אפילו לקנות דירה
למאהבת, צריכים להפריש לה חלק מההכנסה החודשית וצריכים לפנק אותה ולרכוש לה מתנות
לא פחות, ולעיתים יותר מאשר לאישה.
אבל הדבר
הגרוע ביותר הוא הפגיעה הרגשית או המחויבות הרגשית לאשה האחרת. הבגידה הרגשית היא
הבגידה האמיתית, לא הבגידה הפיזית. כל עוד מדובר בהרפתקה שאין בצידה כל מחויבות,
הרי שזו נחשבת רק דרך לפריקה של תסכולים ועודף מרץ. ואם כך – אין סיבה שלא להסתפק
בשירותי ליווי מקצועיים ומהימנים. בגידה רגשית, לעומת זאת, לא צריכה להתקיים.
